ישראמקו נגב 2

·

בקשי פיננסים — Family Office | Research Depth: Standard

ISRAMCO
Compliance · ת"א 125
שווי שוק
₪5.85B
StockAnalysis (TASE) · 27/04/2026
מכפיל רווח (P/E)
15.96
TTM · StockAnalysis
EV/EBITDA
9.43
StockAnalysis
חוב נטו
$330M
דוח שנתי 2025 (P1728853)
שולי גולמי
83.18%
TTM · StockAnalysis
1

Company Profile — פרופיל החברה

ישראמקו נגב 2 — שותפות מוגבלת (Limited Partnership) הנסחרת בבורסת תל אביב כיחידות השתתפות (Participation Units), ולא כמניות. השותפות הוקמה במתכונת LP ישראלית ייעודית להחזקת זכויות בנכסי נפט וגז. השותף הכללי הוא ישראמקו אויל אנד גז בע"מ — חברה בת של חנ"ל (חברת הנפט לישראל), בבעלות נפטא חברה ישראלית לנפט (ציבורית), בשליטת י.ו.א.ל ירושלים אויל אקספלוריישן (יואל), בשליטת קבוצת אקויטל בע"מ (ציבורית). השותף המוגבל / הנאמן הוא ישראמקו ניהול (1988) בע"מ. הניהול בפועל ע"י השותף הכללי בפיקוח עו"ד דן אבנון. קבוצת אקויטל מחזיקה כ-22% מהיחידות בישראמקו במישרין ובעקיפין.

המבנה העסקי הוא חד-נכסי במהותו. הנכס המרכזי, הכמעט-יחיד, הוא 28.75% מהזכויות במאגר תמר — מאגר הגז הטבעי הימי הגדול ביותר במים הכלכליים של ישראל. תמר התגלה ב-2009 והחל בהפקה ב-2013. מפעילת המאגר היא שברון מדיטרניאן (Chevron Mediterranean Limited) המחזיקה 25%, לאחר רכישת חברת נובל אנרג'י ב-2020. ישראמקו היא השותפה הבכירה (Senior Partner) במאגר עם הנתח הגבוה ביותר, אך אינה המפעיל. שאר השותפים: Tamar Petroleum 16.75%, Mubadala Energy 11%, Tamar Investment 2 (Union) 11%, Dor Gas 4%, Union Energy & Systems 2 — 3.5%.

נכסים נלווים — לא מהותיים בהשוואה לתמר: (א) חזקת שמשון (I/18) — 52.77%, מכילה את הפרוספקט "דקר" עם משאבים פרוספקטיביים מוערכים של ~10 TCF; טרם פותח, הוגשה בקשה להארכת לוח זמנים. (ב) חזקת דלית — משאבים מותנים בסיווג Development Pending, ללא השקעה בחמש השנים האחרונות.

מספר יחידות השתתפות: כ-2.59 מיליארד יחידות (נגזר מנתוני חלוקה ליחידה).

מקור: דוח תקופתי שנתי 2025 (P1728853, אושר 16/03/2026), מצגת משקיעים מרץ 2026 (P1728863), דוח עתודות NSAI מ-25/02/2026.


2

Key Financial Observations — תצפיות פיננסיות

מדד (USD מיליונים) 2024 2025
הכנסות כוללות 533 514
מהן: שוק מקומי 316 326
מהן: ייצוא (מצרים + ירדן) 217 188
EBITDA לפני היטל 348 334
רווח נקי 145 116
תזרים תפעולי n/a 229
חלוקות ששולמו 110 130
חלוקה ליחידה (סה"כ שנתי) 0.04242 0.05003

ניתוח: ההכנסות ירדו -3.6% מ-533M$ ל-514M$. הירידה כולה מקורה בייצוא — 217M$ ל-188M$ (-13.4%) — בשל ירידת מחיר חבית ברנט שאליו צמודים חוזי הייצוא למצרים ולירדן. השוק המקומי, לעומת זאת, גדל מ-316M$ ל-326M$ (+3.2%) — שיקוף יציבות הביקוש בישראל וחוזי PPA במחירים פיקסים. EBITDA לפני היטל ששינסקי ירד ב-4.0%, והרווח הנקי ירד -20% מ-145M$ ל-116M$ — חלק מהשחיקה ברווח נובע מתוספת תמלוג 5.9% ("תמר SW") שנכנס לתוקף ביולי 2025 ומגדיל הוצאות תמלוגים.

רבעון רביעי 2025 — חולשה נקודתית: הכנסות 116M$ לעומת 133M$ ב-Q4/2024 (-12.8%), בעיקר בשל 16 ימי תחזוקה מתוכננת במהלך הרבעון שצמצמו את כמות הגז הנמכרת. EBITDA Q4: 66M$ לעומת 85M$. הרווח הנקי הרבעוני דווקא עלה ל-40M$ מ-37M$ — בשל מרכיבי שערוך חד-פעמיים.

הערה ניתוחית: ההפרדה בין "EBITDA לפני היטל" ל-EBITDA "אחרי היטל" משמעותית. היטל ששינסקי הוא נתח קבוע מהרווח התפעולי שעובר למדינה.

מקור: דוח תקופתי 2025, מצגת משקיעים מרץ 2026.


3

Industry & Competitive Context — סביבה תחרותית

מדד ערך (USD מיליונים)
סך נכסים 1,413
סך התחייבויות 806
חוב פיננסי ברוטו 441
מזומן ופיקדונות (לא משועבדים) 111
חוב פיננסי נטו 330
הון השותפים (Partners' Capital) 608
יתרת רווחים ראויים לחלוקה (31/12/2025) 104
תזרים תפעולי 2025 229
Net Debt / DCF 2P (PV-10) 17%

ניתוח: המבנה הפיננסי הוא של LP חד-נכסית עם יחס מינוף שמרני ביחס לערך הנכס. חוב נטו של 330M$ מול ערך תזרים מהוון של 1.953 מיליארד דולר (PV-10) על חלקה של ישראמקו ב-2P עתודות מייצר יחס Net Debt / DCF של 17%. החוב מורכב מ-3 סדרות אג"ח שקליות (סדרות B, C, D) בדירוג ilAA / Stable של מעלות S&P + הלוואה בנקאית. בניגוד לחברה רגילה, ישראמקו אינה מחזיקה "הון עצמי של בעלי מניות" אלא "הון שותפים" (Partners' Capital) של 608M$ — הבחנה משפטית-חשבונאית עם משמעות מהותית להבנת זרימת המזומנים והחלוקות (ראה סעיף 6).

הון חוזר ותזרים: תזרים תפעולי 2025 — 229M$. החלוקות לבעלי היחידות במהלך 2025 הסתכמו ב-130M$ — היחס בין חלוקות לתזרים תפעולי הוא 57%. יתרת רווחים ראויים לחלוקה ב-31/12/2025: 104M$ — מהווה קיבולת חלוקה זמינה לפי החוק.

Capex עיקרי 2025–2026: - שלב 1 של הרחבת תמר (1.15 → 1.6 BCF/d) — תקציב כולל 630M$, חלק ישראמקו ~181M$. שלב 1 הושלם פברואר 2026. - 2 קידוחי פיתוח חדשים בתמר (FID דצמבר 2025) — תקציב כולל 466.5M$, חלק ישראמקו ~134M$. תחילה צפויה ב-H2/2027. - צינור ייצוא (FAJR+) — חלק ישראמקו מצטבר 38M$. - פרויקט ניצנה — חלק ישראמקו מצטבר 46M$ (משך 36 חודשים).

מקור: דוח תקופתי 2025, סעיף הקצאת הון.


4

Growth Drivers — מנועי צמיחה

מאגר תמר משרת שני שווקים מובחנים עם פרופיל מחיר ולקוחות שונה לחלוטין:

4.1 שוק מקומי — ישראל (326M$, 63% מההכנסות)

לקוחות מרכזיים: - חברת החשמל לישראל (IEC) — הלקוח ההיסטורי הגדול ביותר. חוזי PPA רב-שנתיים, מחירים פיקסים בעיקר. - יצרני חשמל פרטיים (IPPs) — דליה אנרגיות כח, קסם אנרגיה (חוזה חדש מאפריל 2025: עד 0.8 BCM שנתית, אספקה מ-2029, היקף כולל 700–800M$ ב-100% מהשדה), וכן יצרנים נוספים. - בז"ן אשדוד — קונדנסט (תוצר נפטי קל הנלווה לגז).

4.2 שוק ייצוא — מצרים + ירדן (188M$, 37% מההכנסות)

לקוחות מרכזיים: - Blue Ocean Energy (BOE) — לקוח הייצוא העיקרי למצרים. - לקוחות בירדן — כולל המפעלים האקלקטיים הירדניים.

מחיר חוזי הייצוא צמוד לחבית ברנט. זוהי החשיפה הקריטית: ירידת ברנט = ירידת הכנסות ייצוא ישירה, בלי קשר לכמות שמיוצאת. ב-2025 — ברנט ירד מרמות 80–90$ לסביבת 70–75$, וזה השתקף ישירות בירידת הכנסות הייצוא.

תובנה אסטרטגית: ההפרדה בין שני השווקים מספקת הגנה חלקית מובנית — מקומי יציב, ייצוא תלוי ברנט. כשברנט עולה — הייצוא משלים; כשברנט יורד — המקומי מחפה.


5

Competitive Advantage (Moat) — יתרון תחרותי

מאגר תמר הוא חפיר תחרותי מסוג Efficient Scale + Intangible Asset: זכות ימית בלעדית בנכס שאי אפשר לשכפל, באזור עם ביקוש מובנה ומגמת צריכה גוברת.

5.1 הפקה ב-2025

מדד ערך
הפקה כוללת ב-2025 (100% מהשדה) 10.05 BCM
Q4/2025 (לאחר 16 ימי תחזוקה) ~2.15 BCM
Uptime במהלך השנה 99.9%
כושר הפקה יומי מקסימלי (סוף 2025) 1.15 BCF/d
כושר הפקה יומי לאחר הרחבה (פברואר 2026) 1.6 BCF/d

הערה לגבי uptime: 99.9% הוא נתון יוצא דופן בענף הגז, במיוחד בהתחשב במצב הביטחוני המורכב באזור ב-2025. מבצע "עם כלביא" (יוני 2025) הביא להפסקת הפקה ממאגרי לוויתן וכריש ולהפעלת תקנות שעת חירום, אך תמר המשיך לפעול בקצב כמעט מלא.

5.2 עתודות (Reserves) — דוח NSAI 25/02/2026

קטגוריה ערך
2P גז טבעי 271 BCM
2P קונדנסט 12.5 MMbbl
תזרים מהוון בשיעור 10% (PV-10) — חלק ישראמקו 1,953M$
Capex מצטבר בתמר ל-31/12/2025 (100%) 5,470M$

משמעות העתודות: 271 BCM ב-2P, בקצב הפקה נוכחי של ~10 BCM שנתית, מתורגמים לאורך חיים מאגרי של ~25–27 שנה. בקצב הפקה מורחב של ~14 BCM — ~19 שנה. זה אופק ארוך מספיק כדי להגדיר את ישראמקו כנכס דמוי-תשתית.

5.3 הרחבת קיבולת — שלב 1 הושלם פברואר 2026

הרחבת מערכת ההולכה והדחיסה במאגר תמר מ-1.15 BCF/d ל-1.6 BCF/d הושלמה בשלב 1 בפברואר 2026. שדרוג מדחס נוסף צפוי תוך שבועות (עיכוב אפשרי בעקבות מבצע שאגת הארי). תקציב כולל לפרויקט: 630M$, חלק ישראמקו ~181M$.

משמעות תפעולית: קיבולת ההפקה היומית גדלה ב-39%. אם הביקוש הקיים יממש את כל הקיבולת החדשה, ההכנסות השנתיות מהמקור הזה עשויות לעלות במידה דומה. אם הביקוש יישאר בקיבולת הנוכחית — ההרחבה תוכל להוות "כושר תגובה לחירום".


6

How to Think About This Company

ישראמקו אינה מניה — היא יחידת השתתפות בשותפות מוגבלת חד-נכסית. ההבדל הזה אינו טכני. הוא משנה את כללי הקריאה של הדוחות, את המשמעות של "חלוקה", ואת המטריקה הנכונה למעקב. ישראמקו נגב 2 מחזיקה 28.75% במאגר תמר [דוח תקופתי 2025 — Maya P1728853] — הנתח הגדול ביותר בין השותפים, אך אינה המפעילה (שברון מפעילה, 25%). כל ההצלחה וכל הסיכון של הישות נמצאים בנכס ימי אחד, מול שני שווקים שונים, עם מבנה מס ייחודי לענף — וזו המסגרת שבה כל מספר חייב להיקרא.
המספר שצריך לעקוב אחריו הוא תזרים, לא רווח. ב‑2025 הרווח הנקי ירד ‑20% מ‑145M$ ל‑116M$, אבל החלוקה ליחידה דווקא עלתה +18% מ‑0.04242$ ל‑0.05003$ [דוח תקופתי 2025 — Maya P1728853]. ב-LP, המקור לחלוקה אינו "Retained Earnings" אלא תזרים מזומנים זמין + יתרת רווחים ראויים לחלוקה (104M$ ב‑31.12.2025). תזרים תפעולי של 229M$ במהלך 2025 היה שלם להזין חלוקות של 130M$, להמשיך Capex, ולשרת חוב. מי שינתח ישראמקו דרך עדשת רווח חשבונאי בלבד יקבל קריאה הפוכה למציאות הכלכלית.
תמר היא Single-Asset Story, ושום פיזור בסעיפי הדוחות לא משנה את העובדה הזו. נכסי הלוויין — חזקת שמשון (52.77%) עם פרוספקט "דקר" של ~10 TCF, וחזקת דלית בסיווג Development Pending [דוח תקופתי 2025] — הם תקווה ארוכת טווח, לא מקור תזרים. כל אירוע שיפגע בתמר יורגש בישראמקו ב-1:1. זה כולל תקלה בפלטפורמה, אירוע ביטחוני שמשבית את התשתית הימית, החלטה רגולטורית שמגבילה הפקה, או בעיה מצד שברון כמפעילה. בניתוח של חברת אנרגיה רגילה מנתחים פיזור גיאוגרפי וגיוון מאגרים — כאן הניתוח כולו נחתך לשאלה אחת: האם תמר ימשיך לעבוד.
37% מההכנסות צמודים לברנט — וזו פוזיציה מאקרו על מחיר הנפט הגלובלי, לא רק על שוק הגז הישראלי. חוזי הייצוא למצרים (BOE) ולירדן צמודים לפורמולת ברנט [דוח תקופתי 2025]. ב‑2025 ירד ברנט מרמות 80–90$ לסביבת 70–75$, וכל הכנסות הייצוא ירדו ‑13.4% מ‑217M$ ל‑188M$ — השוק המקומי דווקא גדל +3.2% בזכות חוזי PPA במחירים פיקסים מול חברת החשמל (IEC). המשמעות עבור משקיע שקלי שחושב על "השקעה בגז ישראלי": חשיפה של ~37% מההכנסות לתנודות הנפט העולמיות, גם אם הכמות שמיוצאת לא משתנה.
הרחבת הקיבולת מ‑1.15 ל‑1.6 BCF/d היא +39% — אבל קיבולת אינה הכנסה. שלב 1 הושלם בפברואר 2026, שדרוג המדחס המסיים אמור להגיע תוך שבועות, חלק ישראמקו ב‑Capex: ~181M$ [דוח תקופתי 2025]. זו קפיצת הקיבולת הראשונה ב‑13 שנות הפעילות של תמר. השאלה האנליטית: האם הביקוש המקומי + ייצוא יקלוט את כל ה-39%? שני גורמים תומכים — ירידת Zohr המצרי (מ‑21.5 BCM ב‑2023 ל‑~14 BCM ב‑2025), וחוזה חדש עם קסם אנרגיה (אספקה מ‑2029, היקף 700–800M$ ב‑100% מהשדה). אם הביקוש לא יעלה לרמה מלאה, ההרחבה תהיה אופצית פיקים, לא צמיחה שוטפת.
הסדר ששינסקי בפברואר 2026 הוא הסרת אי-ודאות — לא טריגר חיובי. היטל ששינסקי על רווחי גז ימי היה במחלוקת משפטית עם רשות המסים ב‑2024–2025; ההסכם בפברואר 2026 מחזיר אותו להיות "סיכון תפעולי שגרתי" במקום "סיכון פעיל" [רשות המסים, 02/2026]. במקביל, תמלוג נוסף 5.9% על תמר SW נכנס לתוקף ביולי 2025 [דוח תקופתי 2025] — סוג של "מס מנגנון" על הפקה משדה ספציפי. שני אלה ביחד מגדילים את הפער בין EBITDA לפני היטל (334M$ ב‑2025) ל-EBITDA אחרי היטל. הקריאה הנכונה של מרווחים עתידיים חייבת להפנים את ההפרש הזה.
התלות במצרים היא דו-כיוונית, וזו הנקודה העדינה ביותר בתזה. מצד אחד, ירידת Zohr מ‑21.5 BCM (2023) ל‑~14 BCM (2025) פותחת ואקום ביקוש שתמר ולוויתן יכולים למלא [מצגת משקיעים מרץ 2026 — Maya P1728863]. מצד שני, ריכוזיות הייצוא בלקוח אחד (Blue Ocean Energy) ובמדינה אחת (מצרים) יוצרת סיכון ריכוזיות מהותי. אכיפה רגולטורית מצרית, החרפה פוליטית, או פיתוחים מקומיים מתחרים (Nargis, Nefertari) יכולים לפגוע בחלק ניכר מהכנסות הייצוא במהירות. הקריאה הנכונה: ירידת Zohr טובה לישראמקו בטווח קצר; הריכוזיות במצרים רעה בטווח ארוך.
uptime של 99.9% במהלך שנת מלחמה הוא הוכחת חוסן — לא ביטוח עתיד. תמר הפיק 10.05 BCM ב‑2025, גם כש"מבצע עם כלביא" ביוני השבית את לוויתן וכריש [דוח תקופתי 2025]. רק 16 ימי תחזוקה מתוכננת ב-Q4 פגעו בכמות הרבעונית. השאלה האנליטית אינה "מה היה" אלא "מה אם": פלטפורמת הקידוח חשופה, הצינורות חשופים, האזור הימי כולו רגיש. uptime היסטורי הוא נקודת בסיס, לא ערבות. הסיכון הנכון לתמחר אינו "ירידה במכירות בשנה רגילה" אלא "השבתה מתמשכת באירוע קיצון" — אירוע נמוך-הסתברות, אבל בעל השפעה כמעט-מלאה כי אין נכס חלופי.
2P עתודות של 271 BCM הוא שלד הניתוח הארוך-טווחי, לא הוודאות שלו. סיווג 2P (Proven + Probable) של NSAI מבוסס על מודל הסתברותי עם רמת ביטחון של ~50% [NSAI, 25/02/2026]. בקצב נוכחי (~10 BCM שנתית) זה 25–27 שנות הפקה; בקצב מורחב (~14 BCM) זה ~19 שנה. זה אופק ארוך מספיק כדי להגדיר את ישראמקו כנכס דמוי-תשתית — אבל לא תזה שניתן לבסס עליה הנחת "27 שנה ודאיות". יחס Net Debt / DCF של 17% (חוב נטו 330M$ מול PV-10 של 1,953M$ על חלק ישראמקו) משקף את ההגנה שיש ב‑2P גם בתרחישי הפקה פסימיים יותר.
איפה הניתוח עלול לטעות. טעות ראשונה — לראות חלוקה כדיווידנד מתוך רווח. החלוקה תזרימית; אם תזרים יירד החלוקה תרד גם אם רווח חשבונאי יישאר. טעות שנייה — להניח שהרחבת הקיבולת מתורגמת אוטומטית להכנסות; היא מתורגמת רק אם הביקוש מתממש. טעות שלישית — לזלזל בחשיפה לברנט (37% מההכנסות), שיוצרת רעש שאינו קשור לתפעול עצמו. טעות רביעית — להניח שאי-הוודאות הרגולטורית הסתיימה; הסדר ששינסקי הסיר נושא אחד, אבל הזירה הרגולטורית ביחס לגז ולסביבה ממשיכה להתפתח.
מיקום הניתוח הזה. ישראמקו היא יחידת השתתפות שמתקיימת בתיקי השקעות שמחפשים שילוב של תזרים מובנה (חוזי PPA מקומיים), חשיפת מאקרו מבוקרת (חלק מההכנסות צמוד לברנט), ואופק נכס ארוך (2P של 25+ שנים). הניתוח כאן אינו עונה על השאלה "להחזיק או לא" — הוא מספק את הזוויות שבהן ההחלטה הזו מתקבלת טוב יותר. המעקב המקצועי מתמקד בארבעה משתנים: ברנט, ניצול הקיבולת המורחבת, יציבות הסדר ששינסקי, ויתרת רווחים ראויים לחלוקה. האתר לא משתתף בהחלטה. ההחלטה, בכל מקרה, היא של הלקוח.

ההבדל בין ניתוח שטח לחשיבה מקצועית נמצא לרוב במשתנים שאינם גלויים במבט ראשון. The difference between surface-level analysis and professional thinking often lies in the variables that are not immediately visible.

8

Risk Assessment — הערכת סיכונים

This framework is intended to structure analysis, not to produce an investment conclusion.

Growth — צמיחה: ההכנסות ירדו -3.6% ב-2025 בגלל ברנט; השוק המקומי גדל +3.2%. השאלה: לאחר השלמת הרחבת הקיבולת, מה תהיה דינמיקת הצמיחה — האם הקיבולת תתורגם להכנסות, או שהיא תהיה "אופציה לפיקים"? עד כמה החוזים החדשים (קסם אנרגיה מ-2029) יתורגמו לצמיחה ברורה?

Profitability — רווחיות: EBITDA Margin לפני היטל של ~65% (334/514). השאלה: לאחר הוספת תמלוג 5.9% תמר SW מ-2025 ולאחר הסדר ששינסקי, איפה ייצב EBITDA Margin אחרי היטל? האם הירידה ברווח הנקי ב-20% היא שיקוף מבני (תמלוג חדש) או נקודתית (ברנט)?

Leverage — מינוף: Net Debt 330M$, Net Debt / DCF 17%, יחס שמרני. השאלה: כיצד יתפתח המינוף לאחר השלמת Capex של ההרחבה (181M$ חלק ישראמקו) + הקידוחים החדשים (134M$)? האם יחס Net Debt / EBITDA יישאר במסגרת ש-Maalot מקבלת ל-ilAA?

Competitive Position — עמדה תחרותית: ישראמקו היא השותפה הבכירה בתמר, אך אינה המפעילה. השאלה: מה היא עוצמת המוקד התחרותי? האם פיתוחים מצריים מתחרים (Nargis, Nefertari) יכולים לשנות את היתרון הגיאוגרפי של תמר? איך תמר מתנהגת ביחס ללוויתן?

Management Quality — איכות ניהול: השותף הכללי הוא חברה בת של אקויטל. השאלה: כמה אגרסיבי יהיה השותף הכללי בהקצאת הון בשנים הבאות? האם תהיה איזון בין השקעה במאגר (קידוחים, תשתית) לבין חלוקות לבעלי יחידות?

Business Complexity / Risk — מורכבות וסיכון: מבנה LP חד-נכסי + תפעול חיצוני + 2 שווקים שונים + חשיפה לברנט + רגולציה ישראלית. השאלה: איפה ניתוח פשטני יטעה? איך מתמחרים נכון את הריכוזיות התפעולית (single asset + single operator + Egypt customer)?

אלה השאלות. אותן שש שאלות נשאלות על כל חברה — השונות היא בתשובות.


9

Scenario Framework

המסגרת למטה מתארת אילו תנאים צריכים להתקיים בכל תרחיש — לא תחזית מחיר. התנאים הם מה שמשקיע מקצועי עוקב אחריו לאורך זמן, ומה שמאפשר לעדכן את ההנחות כשהמציאות משתנה. בישראמקו, התנאים מתחלקים בין שלושה צירים: ברנט (חשיפת ייצוא), ניצול קיבולת מורחבת (1.6 BCF/d), ויציבות רגולטורית-ביטחונית.

Scenarios are descriptive, not predictive. They outline possible conditions, not expected outcomes. אין בתרחישים הללו הערכת סבירות, אין כיוון מועדף, ואין ציפייה לגבי איזה מהם יתממש.

🟢 Bull Scenario
Capacity Fills + Brent Stays Firm
תנאים שצריכים להתקיים:
  • מחיר ברנט מתייצב מעל 80$ לחבית למשך 4 רבעונים רצופים (FY25 עוגן: 70–75$)
  • הקיבולת המורחבת ל‑1.6 BCF/d מנוצלת מעל 85% — בעיקר עקב ירידה מואצת של Zohr המצרי וביקוש גובר בישראל
  • הסדר ששינסקי (פברואר 2026) נשמר ללא תיקונים נוספים, ולא מוטל היטל/תמלוג חדש
  • uptime במאגר נשמר מעל 98% (FY25 עוגן: 99.9%)
  • ה‑2P עתודות (271 BCM ב-NSAI 02/2026) לא נסקרות כלפי מטה, וקידוחי הפיתוח מ-FID דצמבר 2025 מתחילים בלוח הזמנים (H2/2027)
מה זה אומר: בתנאים אלו תזרים תפעולי מתרחב מעבר לרמת 229M$ של 2025, יחס Net Debt / DCF של 17% משתפר עוד, וקיבולת החלוקה ליחידה (0.05003$ ב‑2025) נשמרת או מתחזקת ללא שחיקת יתרת הרווחים הראויים לחלוקה.
🔵 Base Scenario
Mid-Cycle Brent + Partial Capacity Use
תנאים שצריכים להתקיים:
  • ברנט נע בטווח 70–85$ לחבית — שונות מחזורית רגילה
  • הקיבולת המורחבת מנוצלת חלקית בלבד (1.3–1.4 BCF/d) — ההרחבה משמשת גם ככושר תגובה לחירום
  • הפקה שנתית בפועל בטווח 10–11 BCM (FY25 עוגן: 10.05 BCM)
  • ייצוא יציב למצרים וירדן ללא ריכוזיות מוגברת או איבוד לקוח מהותי; חוזה קסם אנרגיה מתקדם לקראת אספקה ב‑2029
  • דירוג ilAA / Stable של מעלות נשמר; פרויקט FAJR+ מסתיים ב-H2/2026 בהתאם להנחיית ההנהלה
מה זה אומר: המודל ממשיך לעבוד כפי שעבד מאז התייצבות תמר, החלוקות נשמרות במתכונת חצי-שנתית, ומאזן ה-LP נשמר בפרופיל "תשתית עם תזרים יציב" ללא קפיצת מדרגה ובלי שחיקה מהותית.
🔴 Bear Scenario
Brent Drop + Operational Stress
תנאים שצריכים להתקיים:
  • ברנט יורד מתחת ל‑60$ לחבית לתקופה ממושכת (4+ רבעונים) ופוגע ב-EBITDA הייצוא ב-30–40M$ שנתי לפחות
  • אירוע ביטחוני משבית את תמר ל‑30+ ימים (לא נצפה ב‑2025 גם תחת "עם כלביא"); או תקלה תפעולית משמעותית בצד שברון
  • פיתוחים מצריים חדשים (Nargis, Nefertari) או ייבוא חלופי מאזרבייג'ן/קטאר מצמצמים ביקוש מצרי לישראלי
  • רגולציה חדשה מטילה היטל/תמלוג נוסף שגורע מ-EBITDA אחרי היטל בשיעור דו-ספרתי
  • שדרוג המדחס המסיים מתעכב משמעותית מעבר ל-Q2/2026; הקיבולת ב‑1.6 BCF/d לא ממומשת בפועל
מה זה אומר: בתנאים אלו תזרים תפעולי נשחק מתחת לרמת 200M$, יתרת הרווחים הראויים לחלוקה (104M$ ב‑31.12.2025) מתכווצת, החלוקה ליחידה דורשת בחינה מחדש בכפוף לקובננטים של אג"ח (סדרות B/C/D), והגמישות הפיננסית בפרויקטים החדשים (קידוחי H2/2027, FAJR+, ניצנה) נבחנת מחדש.
10

Analytical Lens — The Questions We Ask

בניתוח חברה מקצועית, השאלה אינה "האם זה טוב", אלא "באילו זוויות ראייה חייבים לבחון את החברה כדי לא לפספס את העיקר". כל ניתוח ב-Bakshi Finance עובר דרך שש זוויות. הטקסט למטה — אינו הערכה. הוא המיפוי של השאלות שהניתוח הזה אמור לענות עליהן. התשובות הספציפיות לחברה מופיעות בסעיף "How to Think About This Company" למעלה.

מה שהעדשה אינה: אין כאן דירוג, אין ציון, אין השוואה בין חברה זו לחברה אחרת, ואין העדפה. אותן שש שאלות נשאלות על כל חברה באתר — השונות היא בתשובות, לא בכלי.

This framework is intended to structure analysis, not to produce an investment conclusion.

📈
Growth
איך החברה גדלה? האם הצמיחה נובעת מכמות, ממחיר, או ממיקס? האם היא יציבה לאורך מחזורים?
💰
Profitability
איך שולי הרווח מתנהגים לאורך זמן? כמה מהרווח החשבונאי הופך לתזרים חופשי בפועל?
Leverage
מה מבנה ההון? באיזו גמישות החברה תתמודד עם מחזור ירוד?
🏰
Competitive Position
מה מגן על ההכנסות שלה מפני כרסום? כמה זמן ההגנה צפויה להחזיק?
👴
Management Quality
איך ההנהלה מקצה הון? מה ההיסטוריה שלה בהחלטות אסטרטגיות? עד כמה הדיווח שקוף ועקבי?
🧩
Business Complexity / Risk
מהם המקומות בהם ניתוח פשטני יטעה? מה חשוף לרגולציה, למחזוריות, או לשינויים טכנולוגיים?

Key Observations

1. הזהות העסקית. ישראמקו נגב 2 היא שותפות מוגבלת (LP) הנסחרת בבורסת תל אביב כיחידות השתתפות, לא כמניות. הנכס המרכזי הוא 28.75% מהזכויות במאגר תמר — הנתח הגדול ביותר בין השותפים, כאשר Chevron Mediterranean מפעילה עם 25%. הכנסות FY2025: 514M$ (-3.6% Y/Y), מתוכם שוק מקומי 326M$ (63%) ייצוא למצרים+ירדן 188M$ (37%) [דוח תקופתי 2025 — Maya P1728853].

2. עמוד התווך של התזה. מבנה ה-LP יוצר הבחנה מהותית: בעלי היחידות מקבלים חלוקה (Distribution) מבוססת תזרים זמין, לא דיווידנד מבוסס רווח חשבונאי. ב‑2025 הרווח הנקי ירד ‑20% ל‑116M$ אך החלוקה ליחידה דווקא עלתה +18% ל‑0.05003$, על בסיס תזרים תפעולי של 229M$ ויתרת רווחים ראויים לחלוקה של 104M$ [דוח תקופתי 2025 — Maya P1728853]. PV-10 על חלק ישראמקו ב‑2P: 1,953M$ [NSAI 02/2026], מול חוב פיננסי נטו 330M$ — יחס Net Debt / DCF של 17%.

3. המפגש הקריטי הנוכחי. שלוש הסרות אי-ודאות מתכנסות בו-זמנית: (א) הרחבת קיבולת מ‑1.15 ל‑1.6 BCF/d — שלב 1 הושלם פברואר 2026, +39% ביכולת תפעולית לראשונה ב‑13 שנות תמר; (ב) הסדר ששינסקי נחתם פברואר 2026 ומסיר מחלוקת רב-שנתית עם רשות המסים; (ג) החזרת תחזית מעלות מ"שלילית" ליציבה באוגוסט 2025, ודירוג ilAA נשמר על 3 סדרות אג"ח שקליות (B, C, D) [מצגת משקיעים מרץ 2026 — Maya P1728863]. במקביל, חל מ‑7/2025 תמלוג נוסף 5.9% על תמר SW שמרחיב את הפער בין EBITDA לפני להיטל.

4. מה שחשוב למעקב. שלושה משתנים יכריעו את ה‑12–24 חודשים הבאים: (א) מחיר ברנט — 37% מההכנסות צמודים; ירידה של 10$ לחבית עשויה להוריד הכנסות ב‑25–30M$, ועלייה של 10$ עשויה להוסיף סכום דומה [דוח תקופתי 2025]; (ב) ניצול הקיבולת המורחבת — אם הביקוש המקומי + ייצוא יקלוט 1.6 BCF/d ההכנסות יכולות לעלות ב‑30–35% מרמת 2025; אם יישאר ב‑1.15 הקיבולת תהיה רזרבת פיקים; (ג) ריכוזיות הייצוא במצרים — ירידת Zohr (21.5 → 14 BCM) פותחת ביקוש בטווח קצר אך תלות בלקוח Blue Ocean Energy ובשוק מצרי יחיד נשמרת בטווח ארוך.

סיכום זה אינו המלצה. הוא רשימה עובדתית של מה שהניתוח זיהה. ההחלטה — של הלקוח.

מתכונת הפעילות וגילוי רגולטורי

בקשי פיננסים פועלת במתכונת Family Office ללקוחות כשירים בלבד. מר ירון בקשי היה בעל רישיון ייעוץ השקעות מוסמך בשנים 2008–2023. נכון ליום פרסום מסמך זה, החברה אינה מחזיקה ברישיון ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות.

המסמך נועד למטרות מחקר ולימוד מקצועי בלבד. אין באמור משום המלצה לקנייה, מכירה, החזקה או ביצוע פעולה כלשהי בניירות ערך. אין באמור תחליף לייעוץ המתחשב בנתוניו ובצרכיו של כל אדם. כל החלטה — על אחריות המשקיע בלבד.

הנתונים נשלפו ממקורות רשמיים. עדכוני דיווחים עשויים לשנות את התמונה. ביצועי עבר אינם מעידים על ביצועים עתידיים. האתר לא משתתף בהחלטת ההשקעה. ההחלטה — של הלקוח.

🔒

סקירה לכשירים — Family Office

הסקירה האנליטית המלאה של ISRAMCO (ISRAMCO) זמינה ללקוחות פרימיום של בקשי פיננסים.
הסקירה כוללת ניתוח של 11 סעיפים, פסקאות "How to Think About This Company", מסגרת תרחישים מובנית, ו-Analytical Lens של 6 ממדים.

פתיחת גישה לסקירה תוכן עיוני בלבד · אינו ייעוץ השקעות · ראה גילוי נאות